האמת לגבי נורות UV עם כספית בעבודות טקסטיל
האם תהיתם אי פעם איך הדפס על חולצה או שכבת הגנה עמידה בפני מים על ז’קט נשארים במקומם? זה לא קסם – זו תהליך של ייבוש באמצעות קרינת UV. זו הכוח הבלתי נראה שמחזיק הכל במקומו. אנו משתמשים בנורות UV עם כספית כדי להשיג זאת – הן הופכות את הדיו הנוזלי למשטחים מוצקים ועמידים תוך שניות בודדות.
איך עובדות נורות אלו בפועל
בגדול, הנורות האלו יוצרות קשת חשמלית דרך אדי הכספית. כשמפעילים את הנורה, אטומי הכספית נמרצים ופולטים קרינת UV (בעיקר באורך גל של 254 ננומטר ו-365 ננומטר). קרינה זו היא זו שגורמת לדיו להתקשות מיד. אך יש כאן בעיה: המתח החשמלי צריך להיות יציב. אם המתח משתנה, הקשת החשמלית נעשית לא יציבה. ניתן לשים לב לכך מיד – הבד יהיה “דביק”. אף אחד לא רוצה את זה.
ההיבטים הטכניים
אנו לא משתמשים בזכוכית רגילה. זכוכית רגילה חוסמת את קרינת ה-UV, לכן אנו משתמשים בקוורץ בעל טוהר גבוה. קוורץ מאפשר לאור לעבור דרכו. יש צורך למצוא את האיזון הנכון בכל הנוגע לעובי הזכוכית – דפנות דקות יותר מאפשרות ליותר קרינת UV לעבור, אך הן גם שבירות מאוד. יש גם את בעיית החום – נורות בעלות הספק גבוה פולטות הרבה אנרגיה, ולכן הן נהיות חמות מאוד. אי אפשר להשאיר אותן לעבוד ללא שליטה – יש צורך במערכת קירור יעילה – בין אם זו אוויר מאומץ או מערכת קירור באמצעות מים. אם לא יהיה קירור, הקוורץ יינזק והנורה תפסיק לעבוד מוקדם מדי.
שימוש בנורות בפועל
בסביבת ייצור אמיתית, נורות אלו משמשות למטרות שונות:
• הן מאפשרות הדפסה דיגיטלית על בדי פוליאסטר.
• הן מקשות את שכבות ההגנה העמידות בפני מים.
• הן מחברות בין שכבות סינתטיות שונות.
המפתח הוא למצוא את האיזון הנכון בין עוצמת הנורה לבין מהירות העברת הבד. אם הבד עובר מהר מדי, הדיו לא מקבל מספיק קרינת UV והתהליך לא יצליח. אם הבד עובר לאט מדי, הבד עלול להישרף. זו דרישה לאיזון תמידי בין עוצמת הנורה לבין מהירות העברת הבד.